תרומתי הצנועה לחקר הפטריארכליה הישראלית 2

לגברים הישראלים ניתנת האפשרות לומר שהם "מזיינים" או "מזדיינים". ברצונו, אומר הגבר שהוא "מזיין", דהיינו מבצע פעולה אקטיבית על חומר פאסיבי. ברצונו, אומר הגבר "הזדיינתי". דווקא השימוש בבניין התפעל מעיד על אינטימיות, על הדדיות, על רגש. כאמור, בניין מתפעל מעיד על פעולה שעושה הגוף על עצמו. בהקשר של זיון, שהוא בהכרח פעולה של שני גופים, השימוש בבניין מתפעל מעיד אולי על שני גופים שנעשים אחד, ופועלים בו בזמן על עצמם ועל הגוף הנוסף. רומנטי, לא?

נשים ישראליות, לעומת זאת, אינן אמורות לומר "זיינתי". לרוב, כשהן רוצות לציין כי הן השתתפו באופן אקטיבי במין, הן אומרות "הזדיינתי", או מוטב, "הזדיינו". אם הן רוצות לציין השתתפות פאסיבית במין הן יכולות לומר "נאנסתי".