ככה נראה הסולן של פרל ג'אם:
וככה נראה הסולן של נירוונה:
וככה נראה הסולן של סאונדגרדן:
וגם ליין סטאלי לא היה מכוער.
This entry was posted on יום שישי, 13th ב-מרץ, 2009 at 12:48 am and is filed under כללי, מוזיקה, סלבריטולוגיה. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.
התיאוריה שלך טובה, כי היא מסבירה גם את אי ההצלחה (היחסית) של מאדהאני והסקרימינג טריז…
מוריסי נראה יותר טוב מכולם.
אולי זו תיאוריה מוצלחת בדבר ההצלחה של להקות גראנג' עם סולנים אטרקטיביים?
אני נוטה לחשוב שהגראנג' הצליח בגלל האפיל הדכאוני ובעל ההערכה העצמית הנמוכה של נתח שלם באוכלוסיה האמריקאית שאף אחד לא השתין לכיוונו עד שהגראנג' הופיע.
הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:
אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. ( לצאת מהמערכת / לשנות )
מתחבר ל-%s
אני רוצה לקבל אימייל כשיש תגובות חדשות על הפוסט הזה.
אני רוצה לקבל אימייל כשיש פוסטים חדשים בבלוג הזה.
Δ
הזן את האימייל שלך כדי להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות האימייל.
כתובת אימייל:
הרשמה
התיאוריה שלך טובה, כי היא מסבירה גם את אי ההצלחה (היחסית) של מאדהאני והסקרימינג טריז…
מוריסי נראה יותר טוב מכולם.
אולי זו תיאוריה מוצלחת בדבר ההצלחה של להקות גראנג' עם סולנים אטרקטיביים?
אני נוטה לחשוב שהגראנג' הצליח בגלל האפיל הדכאוני ובעל ההערכה העצמית הנמוכה של נתח שלם באוכלוסיה האמריקאית שאף אחד לא השתין לכיוונו עד שהגראנג' הופיע.