עונש שבת 11.7.2009

11 ביולי 2009

• זאב הרטמן, חבר מועצת נצרת עילית, מאחל.

• משטרת ישראל צדה פליטים על מנת לגרש אותם ממדינת תל-אביב אל הפריפריה.

• הרב יואל בן-נון על הפילוג בתוך מחנה הימין הדתי.

• [ויה מאגנס זיוניסט] לילי גלילי על גזענות בתפוצה היודו-רוסית.

• [ויה מונדוווייס] האם פינוי התנחלויות הוא טיהור אתני?

• [ויה מונדווייס] והיום בפינתנו "crazy fucking Jews", ארי שביט מראיין את עוזי ארד:

I was fascinated by Robert Oppenheimer, the Jew who created the first atomic bomb at Los Alamos. Another figure who riveted me was Henry Kissinger, one of the first nuclear strategists. But above all I was drawn to Herman Kahn, with whom I worked at the Hudson Institute.

Kahn is the original Dr. Strangelove. He was a Jewish-American genius who was a salient nuclear hawk and dealt with the planning and feasibility of nuclear wars. Kahn was a towering figure. He was a beacon of intelligence, knowledge and pioneering thought. He combined conceptual productivity, humor and informality. He attracted a group of devotees of whom I was one in the 1970s. But he also had bitter rivals who criticized him for even conceiving of the idea of a nuclear war. In the Cold War it was precisely those who talked about defense and survival who were considered nuclear hawks. The doves talked about "mutual assured destruction," which blocks any possibility of thinking about nuclear weapons. Like Kahn, I was one of the hawks. One of my projects was a paper for the Pentagon on planning a limited nuclear war in Central Europe.

On the face of it, what is the point of this? Why execute the enemy after deterrence has failed? But according to Dror, it is important to ascertain that the deterrence will work, even if you yourself have been destroyed. He sees this as a contribution to the repair of the world [tikkun olam]. When we say "never again," this entails three imperatives: never again will we be felled in mass numbers, never again will we be defenseless and never again will there be a situation in which those who harm us go unpunished.

Is the Holocaust relevant to our strategic thought in an era of a nuclear Middle East?

Look at the way memory guides people like Netanyahu, who refers time and again to the 1930s. Bernard Lewis also said a few years ago that he feels like he is in the late 1930s. What did he mean? On the one hand, an imminent threat, rapidly approaching, and on the other, complacency and conciliation and a cowering coveting of peace. When I visited Yad Vashem [the Holocaust memorial in Jerusalem] not long ago, I could not bear the psychological overload and left halfway through. I don't think there is an Israeli or a Jew who can be insensitive to the Holocaust. It is a painful black hole in our consciousness.

When you look around today, what is your feeling? Are we alone?

We are always alone. Sometimes we have partners and lovers and donors of money, but no one is in our shoes.

I still remember Roosevelt and all the wise and enlightened types of the American security hierarchy in the period of Auschwitz, and I have retained the lesson. In Jewish history and fate there is a dimension of unfairness toward us. We have already been alone once, and even the good and the enlightened did not protect us. Accordingly, we must not be militant, but we must entrench our defense and security prowess and act with wisdom and restraint and caution and sangfroid. Never again.

עונש שבת 19.6.2009

19 ביוני 2009

• שוטרי מג"ב מתחברים לצד האמנותי שלהם.

• נדב שרגאי ממשיך לפרסם רשימות ארוטיות על ירושלים.

יהונתן קלינגר בפוסט מצוין על הבעייתיות בבחירת אורי אריאל לועדה למינוי שופטים; לא, זה לא בגלל שהוא ימני.

• השר אהרונוביץ' מחמיא לשוטר סמוי.

• הצעת החוק החדשה של "ישראל ביתנו": חובת לימודי ציונות.  הכוונות של הפופוליסטים רעות, אבל הרעיון עצמו – לא. הציונים אינם יודעים דבר על האידיאולוגיה שלהם עצמם, מלבד שורה של סיסמאות נבובות. לימודי ציונות, בניגוד לאינדוקטרינציה, יכולים לעשות רק טוב : היהודים יילמדו על האופציות הציוניות שישראל הביטחוניסטית סגרה בפניהם, והפלסטינאים יילמדו על האידיאלים שבשמם נישלו אותם.  ידע הוא כוח.

•  אייל ניב בפוסט חשוב על מקור הפטיש של הרוב היהודי. אני מוסיף פסקה מתוך work-in-progress שלי בנושא:

"לבסוף, עלינו לשאול את עצמנו על מה בדיוק מאיים האיום הדמוגרפי. הוויכוח בין צימרמן ועמיתיו ובין דלה-פרגולה [נציגי שתי אסכולות בדמוגרפיה הישראלית] נסוב סביב השאלה מתי – אם בכלל – יהפכו הערבים לרוב בין הים והירדן. אולם המיעוט היהודי יכול לשלוט ברוב יהודי ערבי, כפי שהוא שולט בפועל בשטחים הכבושים זה ארבעים שנה. לרוב ערבי יש חשיבות רק בקונסטלציה פוליטית אחת: בדמוקרטיה. רק בתוך מסגרת פוליטית שבה החלטות אמורות להתקבל על פי החלטת הרוב יש חשיבות לזהותו של הרוב. האיום הדמוגרפי, אם כן, הוא אכן איום על זהותה היהודית של מדינת ישראל. אולם החוליה החסרה בין הִתרבות הערבים והאיום על זהותה היהודית של ישראל היא חוליה שאיש אינו שש לדבר עליה: שאותו "חיסול" או "קץ", או כל מטאפורה רצחנית אחרת, יכול להתבצע רק במסגרת דמוקרטית הוגנת הפועלת על פי החלטות הרוב. מכאן משתמע שהמדינה היהודית יכולה להתקיים רק תוך שלילת הדמוקרטיה מתושביה הערבים. האיום הדמוגרפי הוא למעשה איום דמוקרטי: מי שחרד מפני האיום הדמוגרפי מבין, במודע או שלא במודע, כי החברה הישראלית מוכנה להיות דמוקרטית רק במידה שהיא נשלטת על ידי יהודים."

דן קרצר, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, על הגידול הטבעי בהתנחלויות. הנה השורה התחתונה:

" The pattern of population growth in the territories actually undercuts the natural-growth argument. Since 1993, when Israel signed the Oslo Accords, Israel's West Bank settler population has grown from 116,300 to 289,600. The numbers in East Jerusalem increased from 152,800 to more than 186,000. This goes far beyond the natural increase of families already living in the settlements. Inserting the provision of "natural growth" in official documents started with the 2001 Mitchell Report and the 2003 "road map," reflecting recognition that the concept was being abused as a justification for expanding settlements. The Obama administration is pursuing policies that every administration since 1967 has articulated — that settlements jeopardize the possibility of achieving peace and thus settlement activity should stop. This does not diminish the Palestinians' responsibilities, especially their commitment to stop violence and terrorism and uproot terrorist infrastructure. President Obama emphasized this in his Cairo speech. But Palestinian failures in no way justify Israeli failure to implement their road map commitments with respect to settlements and outposts. It is time for Israel to freeze all settlement activity and dismantle the unauthorized outposts."

 • והיום בפינתנו, "רטוריקה ימנית עסיסית": אפילו המשוגעים המשיחיים של הנצרות כבר לא ממש תומכים באחיהם המשיחיים היהודים.


אתם מוזמנים לשלוח לינקים.

עונש שבת 12.6.2009

12 ביוני 2009

        בן-דרור ימיני, היסטרי כהרגלו, והפעם חיציו מופנים נגד אייל סיוון האנטישמי.

       בני מוריס מסיק מסקנות מהרגלי הנהיגה של הערבים.

        ריאיון עם אלכס מילר (ישראל ביתנו), מגיש חוק הנכבה ועם אחמד טיבי.

       כתבה של ה-Christian Science Monitor על שטח ההפקר שיצר צה"ל על גבול עזה.

        אבירמה גולן מנסה להסביר למה ש"ס שברה ימינה. רמז: שימו לב איפה הבוחרים שלה גרים.

         נדב שרגאי נגד הדמוניזציה של המתנחלים (פלוס קידום מכירות).

        מסתבר שרשימת הסחורות הנחסכות מתושבי עזה אינה מוכתבת על ידי צרכי ביטחון גרידא;  יש לזה גם צד עסקי.

       עקיבא אלדר מזכיר שלא רק המתנחלים גדלים באופן טבעי.

         המאמר התמוה של השבוע: אבי אשכנזי טוען שרק מי שמגן על בנו (צ'יקו תמיר) יגן על הבנים-החיילים בקרב. וגם עופר שלח מסנגר.